בובות מין (חלק א')

שימוש בבובות מין נחשב בעיני רבים למשהו שלילי, אולם השימוש בהן הולך וגובר בשנים האחרונות, בעיקר ביפן אך גם בארה"ב ובמערב, ולמעשה, גברים בכל העולם כולו משתמשים בבובות מין מאולתרות, גם אם הם לא קוראים להן בובות מין. ההיסטוריה של בובות מין אינה חדשה, אפילו שמן בתרגום מיפנית, נשים הולנדיות, מגיע מהשימוש אשר עשו מלחים בבובות מאולטרות בנסיעות הארוכות, ובמלחמת העולם השניה, היפנים פיתחו בובות מין לשימוש החיילים.

היסטוריה של חומרים

בובות המין המסחריות הראשונות יוצרו מויניל, בדומה לגלגלי הצלה של ילדים. תפרי הבובות נטו להתפרק לאחר מספר שימושים, ריחן היה ריח פלסטיק, מגען היה מגע פלסטיק ודימיונן למציאות היה מקרי. בובות אלו נמצאות בשימוש עד היום, על פי רב כמתנות משעשעות, ולו בשל מחירן הזעום.

בתחילת שנות התשעים נעשו מספר ניסיונות אשר מטרתם הייתה להפוך את הבובות למציאותיות יותר מחד ואשר ניתן לשנות את תנוחתן מאידך. בובות הלייטקס הכבדות אשר רותכו בתפרים היו עמידות והזכירו מעט יותר את המציאות, אך עדיין לא ניתן היה לשנות את תנוחתן.

במהלך שנות התשעים, בובות המין התמלאו פרטים – ובפרט הפנים והידיים. בנוסף, הלייטקס הוחלף בבובות המין היקרות יותר בסיליקון ונוספו לבובות מפרקים ושלד אשר אפשרו לעצב את תנוחתן של הבובות. בסמוך לסוף המילניום, בובות המין זכו לעור אשר המגע בו הרגיש אמיתי יחסית. מחירי בובות אלו הרקיע שחקים – מחיר בובה אחת יכול להגיע לכ-6000 דולר ויותר.

הסייבר סקין אשר נכנס לשימוש בשנים האחרונות עשה אף הוא את דרכו לעולמן של בובות המין, וכיום מפאר את בובות המין היקרות יותר המצויות בשוק.

אז מה בעצם החידוש בבובות מין?

בובות מין רבות, ובפרט הזולות מבינהן, משמשות כעזרי אוננות לגברים. לעתים קרובות הן מעוצבות כפנס כיס חלול ומשומן, העשוי מחומר רך, אשר בראשו חור מעוצב, לעתים בתוספת שדיים. לכאורה מדובר פה בחידוש, אך למעשה בובות מין מאולתרות אשר אולי לא נקראות כך אך בהחלט משמשות לאותו הייעוד בדיוק, נמצאות בשימוש יומי. לפעמים קוראים להן גרביים, לפעמים קליפות בננה, ואם להאמין לסרט אמריקן פאי – לפעמים קוראים להן פאי תפוחים. גם כאשר באים לבדוק את החידוש בנוגע לבובות בגודל אנוש נמצא תעשייה שלמה של כריות חיבוק, באורך גוף, אשר ביפן אכן מגיעות עם תדפיסי אנימה עליהן. החידוש העיקרי הנוגע לבובות מין הוא השילוב המכוון בין עזרי אוננות, גודל דמוי אנושי, והדימיון הויזואלי למציאות.

בובות מין וההבדל בין נשים וגברים

אמנם קיימות בובות מין המעוצבות כגברים, אולם רובן אינן מיועדות לנשים אלא לגברים הומואים. עובדה זו כשלעצמה רחוקה מלהפתיע, מכמה סיבות: ראשית, עוררות מינית אצל גברים היא ויזואלית בהשוואה לנשים אשר אצלן היא נסמכת יותר על מלל וריח. שנית, למרות הדעה הרווחת על פיה איבר המין הזכרי ויכולת תיפקוד שלו הם אלו הקובעים את איכות המין, כ-70% מהנשים כלל אינן מסוגלות לגמור מחדירה, ואחוז לא קטן מהן אף לא נהנות מכך. המסקנה המתבקשת מכל אלו היא כי בובות מין המשמשות למין, אינן עונות למעשה על צרכי הנשים אשר יעדיפו ויברטור ואף יותר מזה רוקט פוקט.

למעשה, כאשר השימוש העיקרי בבובות מין הוא לצורך מין, אין הבדל גדול בין ויברטור לנשים, אשר הלגיטימציה אליו קיימת כבר אי אלו שנים, לבין בובות מין לגברים.

בובות מין כעזרים חינוכיים

בשיטוטי ברשת נתקלתי בבובות מבובות שונות. ביניהן כאלו המשמיעות קולות וגניחות, המצוידות בחורים רוטטים, המדמות איברים אנושיים לכאורה, אולם הפעם היחידה אשר אני יכולה להניח כי נתקלתי בדגדגן על בובה אשר כזו הייתה באותן הבובות המיוצרות על פי האנטומיה של כוכבות פורנו. ואני חושבת, הרי העולם היה טוב יותר אילו היו מייצרים בובות מין אשר הן *באמת* נכונות אנטומית, ואשר הקולות אשר הן משמיעות באות כתגובה למגע אשר באמת היה מגרה אשה אמיתית, הלא כן?