אחת התהיות הגדולות ביותר שיש לי לגבי השימוש בשפה הוא המינוח "משחק מקדים", למעשה אותה תהיה אשר יש לי ביחס למונח מנה ראשונה. כאשר מדובר בארוחה, משום מה מקובל לאכול שלוש מנות: מנה ראשונה, מנה עיקרית וקינוח, אך האם מדובר בתופעה אוניברסלית?

מנה ראשונה היא המנה העיקרית, מסביב לעולם

קיימות תרבויות אוכל רבות אשר בהן החלוקה הברורה בין מנה ארשונה למנה עיקרית, היא לא באמת ברורה, או קיימת, ומקום של כבוד ניתן דווקא למנות הראשונות, ולא לעיקריות. מבין מטבחי העולם ניתן לציין את המטבח הספרדי אשר בו שולטים הטאפאס – מנות קטנות ומגוונות אשר צירוף רבות מהן מהווה ארוחה בפני עצמה. ארוחת "מנות ראשונות" אינה אופיינית לספרד בלבד: בבלקן שמור מקום של כבוד לטברנות ולמאזטים, בסין ארוחת דים סאם היא מהארוחות היוקרתיות הקיימות, וביפן – העילוי הינה ארוחת סושי. גם בקרב ארוחות הגורמה, אין ארוחה טעימה כארוחת טעימות – מנות רבות במינון קטן אשר צירופן יחד מהווה שלמות.

מנה עיקרית, שיש בה הכל

בניגוד למטבחים המסוגננים והמושקעים שבהם המנה הראשונה תופסת מקום של כבוד, קיימות גם תרבויות אוכל רבות, בעיקר בקרב המטבחים העניים יותר, ומטבחי הנוואדים, בהם המנה העיקרית היא כל הארוחה כולה. באיזורים בהם שלטו המונגולים, לדוגמה – הודו, קוריאה, עיראק ואיראן, המאכלים הנפוצים הינם מאכלי קדירה – שמו הכל בסיר אחד גדול, השאירו על האש, וכשחזרו בערב הארוחה הייתה מוכנה.

ואיך כל זה קשור למין?

במין, כמו באוכל, התרבות המערבית העצלה חילקה את הארוחה כולה לרכיבים: מנה ראשונה אשר ידועה בתור משחק מקדים, המנה העיקרית – שאף אחד לא ממש ברור לו איך להגדיר אותה, והמנה האחרונה – אולי ההתכרבלות שאחרי. המשחק המקדים נתפס כמשהו שאם ממש ממהרים אפשר לוותר עליו, ומתי לא ממש ממהרים בעולם המערבי? והמנה האחרונה? זה הולך ישר לירכיים, וגורם להשמנה, בעיקר בקרב הגברים.

אבל מי שמבין באוכל, או במין, יודע כי הדבר החשוב ביותר במין הוא המנה הראשונה, אפילו אם לא מוותרים על המנה העיקרית. המשחק המקדים הוא הקטע היצירתי יותר, מושקע יותר, ומגוון ומעניין יותר מכל חתיכת בשר אשר עשויה, או עלולה, להגיע לאחר מכן. המשחק המקדים הוא בדיוק הזמן שבו ניתן לגוון ולעשות שימוש באביזרים מאביזרים שונים – החל מאותם אביזרים אשר קונים בכסף רב בחנויות למוצרי מין וכלה באביזרים אשר עברו הסבה ממוצרי יומיום. ומי שמשקיע וטורח גם יודע כי השקעה במשחק מקדים היא השקעה לטווח ארוך – כי המין לעולם לא הופך למשעמם או משהו שצריך לעשות, הוא כולל את האלמנט המשחקי אשר חסר לעיתים ביחסי מין "רציניים" מדי.

יודעי דבר יגידו כי משחק מקדים מטרתו להכין את האשה לחדירה, וכי חדירה היא היא המנה העיקרית, היחידה בעלת המשמעות. אבל אין ספק כי מי שאמר את זה הוא גבר. בסרטים רבים השאלה היא האם היו "יחסים מלאים" או האם השיגו הום ראן, אבל חברה, תרגיעו, יחסי מין מלאים לא חייבים לכלול חדירה, בוודאי לא של איבר מין זכרי לאיבר מין נקבי בלבד. האם כאשר האשה חודרת אליכם עם דילדו זה לא יחסי מין מלאים? או מין אנאלי ככלל לא נחשב? האם למין אוראלי קוראים מין שלא בצדק, לא מדובר ביחסי מין לכל דבר ועניין? הרי בסופו של דבר אם יש שני אנשים והם יחד, רצוי ללא בגדים, ושניהם גומרים – הרי מדובר ביחסי מין מלאים. למעשה, יחסי מין שאינם מלאים, לדעתי, הם יחסי מין בהם אחד מהזוג לא מגיע לאורגזמה. ובינינו, ה"מנה העיקרית" או החדירה, בוודאי כשהיא מגיעה לבד, משמעותה שכ-70% מיחסי המין הללו, אינם מלאים…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *