בהתחלה, זוגיות היא משהו אשר שואב את הזמן, הבועה אשר שניכם נכנסים לתוכה ומדי פעם מוציאים לשניה את הראש רק כדי למלא מצברים חיוניים ומייד לחזור, אך כאשר זוגיות נמשכת מעבר לשבועיים או חודשיים מגיע השלב בו המציאות מתחילה לחדור מבעד לבועה אשר בניתם, הלימודים או העבודה מרימים את ראשם ומזכירים לנו כי בעצם הם היו מעדיפים אם היינו מתמקדים בהם, כאשר חוזרים הביתה לאחר יום מפרך, כבר לא תמיד בא לעשות הכל כדי להשקיע בבן או בת הזוג, ושינה נראית אופציה עדיפה על מין. זה הזמן אשר בו גם הרגלים ישנים וצורות בילוי מקובלות מרימות את ראשן, ובני זוג אשר זנחו בתקופת הבועה של יחסיהם את החברים והעיסוקים פתאום מוצאים את עצמם מתגעגעים לדברים אשר עשו לפני היות הזוגיות.

פלייסטיישן או משחקי מחשב הם רק דוגמה אחת מתוך דוגמאות רבות. גם ללכת פעמיים בשבוע להפגש עם חברים בפאב (לבד) היא דוגמא, גם ערבי פוקר או בילויי מניקור פדיקור מתמשכים. לפעמים מרב הגעגועים יש תחושה כי ממצב של כל הזמן ביחד, עוברים למצב של כל הזמן לחוד, אז מה לעשות?

איך לגרום לו לוותר על הפלייסטיישן, או האם לגרום לו לותר על הפלייסטיישן?

השאלה הקלאסית המתבקשת, אם ראיתם המון סרטים אמריקאים בהם שלוש בנות בתלבושות מגוכחות של אחות רחמניה בביריות, מיני ועקבים, נערת בית ספר קתולי בביריות, מיני ועקבים, ושוטרת קשוחה בביריות, מיני ועקבים. שוכבות, נשענות על מיטה רחבה ובינהן מדסקסות את השאלה איך יגרמו לגבר "שלהן" לותר על הפלייסטיישן. אבל רובנו לא אחיות רחמניות, נערות בית ספר קתוליות או שוטרות קשוחות – ובוודאי שלא מענות את עצמנו עם ביריות, מיני ועקבים, וכאשר הוא הולך לפלייסטיישן שלו, אנחנו נאנחות אנחת רווחה ומתקשרות לחברה.

השאלה הראשונה הנשאלת, האמיתית, היא במידה והגעתם לשלב זה ביחסים בו הוא מעדיף לבלות שעה בחברת הג'ויסטיק מאשר שעה בחברתך, האם הדבר הוא כה נורא? האם אין זה לטובה, לשמור על העצמיות גם בתוך מערכת היחסים ובעוד הוא מבלה את זמנו בעשיית דברים שהם "שלו" בלבד, תנצלי את הזמן לעשות דברים אשר מעניינים רק אותך? הוא משחק בפלייסטיישן? אז לכי לחברות, לקניות, לקרוא ספרים, לראות הצגות. תמצאי חברה טובה לראות איתה מופעי מחול שאם תנסי רק לגרור אותו אליהם – שניכם תסבלו.

ואם זה בכל זאת מפריע לי?

מצבים בהם אתם מרגישים כי אתם נמצאים בתחרות עם הפלייסטיישן, בין אם זה כי אתן קנאיות גם כאשר מדובר בתחרות עם מתחרה מפלסטיק ושבבים אלקטרוניים, או כאשר אתן מרגישות כי המצב הפך ללא מאוזן ועבר ממצב של 100% ביחד ל-100% לחוד, אלו הם המצבים בהם יש לשקול התערבות, ומיני וביריות – לאו דווקא יעשו את העבודה.

אם אתן לא יכולות להתחרות – הצטרפו!

בניגוד לשמועות זדוניות אשר גברים אוהבים להפיץ על מנת לשמור את כל הכיף לעצמם ולעצמם בלבד, פלייסטיישן יכול להיות כיף. אם הגבר שלכם מבלה 10 שעות ביום מול המסך תוך פעילות אגודלים יתרה, כנראה שהוא מצא מכרה זהב של כיף, אז למה לא לבקש ממנו להתחלק? יש שתי גישות כאשר באים לשחק בפלייסטיישן עם בן הזוג: הגישה של ללטף לו את האגו, והגישה של נראה אותך גבר. כמידה ומעוניינים לקיים נתק בין הגבר והפלייסטיישן אני ממליצה על הגישה השניה. לאחר התמכרות קלה מצידכן, תראו לו מה זה אשה מאחורי הג'ויסטיק, ותביסו אותו. יש מצב כי דווקא תבוסה זו תגרום לו לנסות להוכיח את גבריותו לתחומים אחרים, ואם לו – לפחות העברתן כמה שעות הנאה מול משחקי מחשב ופלייסטיישן.

שיטה שניה – אם אתן מקנאות, למה שהוא לא?

אם הבעיה היא שאתן מקנאות בתשומת הלב שמכשיר הפלסטיק מקבל במקומכן, תמיד ניתן להעביר לו את המסר הזה. בניגוד לנשים אשר אמונות על השימוש בשפה המדוברת, גברים רבים בוחרים להבין דברים רק כאשר הם נמצאים להם בצורה קונקרטית מול הפרצוף.

קפיצה או גלישה אל חנות אביזרי מין הקרובה ורכישת ויברטור, רצוי כזה עם פנינים שרוטט, מסתובב ועושה בדיוק מה שאת רוצה, בדיוק מתי שאת רוצה, ובדיוק איך שאת רוצה תעביר את המסר באופן חד וברור.