אין היום אדם אשר אינו משתמש בחומרי ריח שונים כאלו ואחרים: דיאורדורנט, סבון, שמפו, בשמים, אפטרשייב או אף מרככי כביסה מבושמים. בהינתן כי אנשים הינם למעשה סוג של חיות, בעל חיים, אמנם מאוד מפותח אך עדיין נתונים לכל חוקי הטבע, ובהינתן כי מרבית בעלי החיים מפגינים התנהגויות שקשורות קשר הדוק לחוש הריח, החל מתגובה לריחו של אויב פוטנציאלי, דרך חיזור אחר נקבה אשר מפיצה את דבר ייחומה באמצעות הריח וכלה בסימון טריטוריאלי באמצעות השארת תו ריח ייחודי, נשאלת השאלה על מה ולמה למעשה מנסים בני האדם להסתיר ולטשטש את ריחם הטבעי, או שמה לתגבר ריח זה ולתעל אותו למטרות מסוימות?

בכדי לענות על שאלה זו, נבחן מספר היבטים הנוגעים לבשמים. בשמים הינם נוזלים הנמרחים או מותזים על הגוף במטרה להפיץ ריח נעים. בשמים נמצאים כיום בשימוש הן על ידי נשים וגברים, אולם מרבית הבשמים משווקים באורח שונה לנשים ולגברים. נקודה נוספת אליה יש לתת את הדעת היא כי על פי רב כאשר מוצר חדש יוצא אל השוק אחד מהסממנים הנפוצים המשמשים לשיווקו הוא תיוג הבושם החדש כאפרודיזיאק, או ככולל מרכיב הידוע כאפרידיזיאק, וזו נקודה טובה להתחיל ממנה.

מעט על אפרודיזיאק

השם אפרודיזיאק מגיע משמה של אפרודיטי, אלת היופי והאהבה היוונית. אפרודיזיאק הינו חומר אשר משמש להגברת היצר המיני, האונות או הפיריון והוא מגיע בצורת מאכל, משקה או ריח. כאשר מתייחסים להיסטוריה ולתרבויות שונות ניתן להבחין במספר קטגוריות עיקריות:

• תרגילים בדימיון מודרך, דימיון לאיברי מין – בתרבויות רבות, צמחים אשר מזכירים בצורתם איברי מין גבריים נחשבים כאפרודיזיאק, בין אלו ניתן למצוא את הגזר, האספרגוס, הבננה, המלפפון והסלרי. גם צמחים אשר מזכירים איברי מין נשיים כגון צדפות משמשים כאפרודיזיאק. דימיון צורני קיים לא רק לאיברי המין עצמם גם לאשכים כדוגמת המנגו המשמש כאפרודיזיאק אפריקאי ואבוקדו כאפרודיזיאק מקסיקאי, ואפילו אגוזים שונים באנגלית ובסין. השמות בתרבויות המתאימות לפירות הרלוונטים ולאשכים הם אותו השם, כך שככל הנראה האפרודיזיאק הישראלי המקביל הינו הביצה.
• מאכלים חריפים – חומרים מסוימים בפלפל גורמים לתגובה גופנית הדומה לתגובה הגופנית בעת גירוי מיני ומכאן, ככל הנראה, מקור אמונה זו.
• מאכלים אקזוטיים – פסיפלורה, שוקולד, דבש, כל אלו הוגדרו לא אחת כאפרודיזיאק.
• הגישה המדעית – קיימים רכיבים שונים הגורמים לרגיעה במערכת העצבית מחד או להאצה בזרימת הדם מאידך, הקיימים במזונות שונים. אכילת מאכלים העשירים ברכיבים אלו עשויה בהחלט להביא לתוצאה של עלייה בליבידו.

מעט על חוש הריח

חוש הריח החוש הקדום ביותר באדם והוא נבדל מיתר החושים במספר אופנים ברורים. חוש הריח מתאפיין בכך כי:

• נתיבי הריח במוח עוברים קודם למערכת הלימבית וההיפוקמפוס (אשר אחראים על הרגשות והזכרונות) ורק לאחר מכן מגיעים למערכת האנלטית האחראית על "הבנת" הקלט.
• עיבוד הקלט הריחני הוא בעיקרו בלתי מודע
• השימושים העיקריים אותם עושים אנשים בחוש הריח הם: הבחנה בין רגשות שונים, זיהוי אנשים מוכרים, בחירת בן או בת זוג.
• לנשים חוש ריח מפותח יותר מגברים והוא משמש אותן הן לבחירת בן זוג מתאים יותר מבחינה אבולוציונית (מרקם גנטי השונה מזה של המרחרחת) והן לזיהוי תינוקה.
• מעורר הזיכרון הטוב ביותר של האדם הוא ריח מסוים אשר התקשר לארוע מסוים או אוירה מסוימת.

ואיך בשמים נכנסים כאן לסיפור?

בהסתמך על תכונות חוש הריח האנושי, ריחות משמשים, גם אם באופן לא מודע, לשתי מטרות שונות, לעתים סותרות: הראשונה היא קבלת תגובה רגשית על ידי העלאת זכרון אשר קשור לאותו הריח, השניה היא זיהוי האדם עם חותם הריח הייחודי לאותו אדם. בשמים משמשים בעיקר למטרה הראשונה: באמצעות בושם עם ריח רענן נעורר זכרון של אוירה הקשורה בניקיון ובנעורים, בושם בניחוח פרחוני יעורר זכרונות אוירת טבע, ובושם המכיל מושק יעורר זכרון חייתי קדמוני.

כאשר ניחוח הבושם מעורר את הזכרון העמום לאוירה מסוימת, מועבר למעשה מסר. מסר מעין זה חזק במיוחד כיוון שאינו עובר דרך המערכת הרציונלית של המח אלא מגיע ישירות למרכזי הרגש.

היבטים אלו של חוש הריח, בשילוב הרעיון העומד מאחורי האפרודיזיאק, הביאו לפיתוח ניחוחות מסוימים של בשמים אשר מעודדים רגשות אשר אותם קישרנו בעבר למין, וכאמור, אפשר למצוא היום עשרות סוגים של בשמים למשיכת נשים וגברים. הבשמים פועלים באמצעות מניפולציה של חוש הריח לעיתים, אך היצרנים טוענים ששילוב של הומון גברי או נשי בבושם, עשוי לסייע באפקט המבוקש.